קרטיד לתמונה: www.Unsplash.com

מה אוכלים לפני פעילות גופנית והאם זה בכלל נכון ונחוץ לאכול לפני פעילות גופנית?

תשארו איתי… כי יש כאן טוויסט בעלילה

אז בואו נתחיל…
כולנו מבינים מה היא המטרה העיקרית של התזונה, כן?
במהלך השנים, המשמעות של “תזונה” קיבל תפנית וכיום האוכל נהפך יותר לעניין חוויתי, חברתי וקולינרי שרק זה יוצר כאן פרדוקס ענק שאולי נרחיב את הדיון בפוסט אחר.

אז כך… האוכל מספק לגוף בגדול מרכיבים שאין ביכולתו לייצר בכוחות עצמו וזאת על מנת שהגוף יתפקד כהלכה.

את הגוף שלנו לא מעניין המצב המדיני, כלכלי או אפילו החברתי. האמת שלא מעניין אותו דבר מאותם דברים החומריים הסובבים אותנו. את הגוף ובמיוחד המוח מה שמעניין זה דבר אחד פשוט לקבל את כמות הנוזלים ואוכל שמורכב נכון מאבות המזון, ויטמינים ומינרלים.

שאנו פעילים במהלך היום, הגוף מנצל את מקורות האנרגיה שנאגרו בגוף.

בגדול יש לנו שתי מקורות אנרגייה משמעותיים. 1. מקור אנרגיה זמין שנמצא בתוך בשרירים, זו כמות אנרגיה שהיא זמינה לזמן קצר ביותר, (אצל רובנו עד כ 2 שנ’ ואצל ספורטאי על עד כ 10 שנ’), 2. מקור אנרגיה גדול שהוא מצבור השומנים בגוף.

אה… מעניין נכון. פתאום למצבור השומן יש ערך וחשיבות יחד עם זאת, כמו בכול דבר בחיים, כול עוד הכמות היא בכמות הנכונה, אז הכול טוב, אבל… כאשר המצבור גדול מהכמות הנדרשת, אני מניח שכולם מבינים את ההשלכות לכך.

אז, בפעילות יום יומית הגוף צורך ומנצל את מקורות האנרגיה ומה קורה בזמן שאני עוסקים בפעילות גופנית?

כאן, הגוף שלנו משנה סטטוס, מעביר הילוך ומכין את עצמו למצב שונה לחלוטין שדורש יותר מיקוד של המערכות השונות בגוף לרבות מערכת לב-ריאה ומערכת השרירים.
זאת אומרת שאם הגוף עומד לצרוך יותר אנרגיה, קרי להשתמש במאגרי האנרגיה הקיימים באצלנו, במצב ההגיוני נכון הוא לספק לו את אותם משאבים, כמו לדוגמא שמיכל הדלק ברכב מתרוקן או שאנו לקראת נסיעה ארוכה אנו ממלאים את מיכל הדלק, והופה אנו מוכנים למסע, נכון? אז לא!!!

הבטחתי לכם טוויסט נכון, אז הנה הוא מגיע …

הגוף שלנו עובד לגמרי הפוך מההיגיון. הגוף שלנו בנוי ב DNA למצב של שימור אנרגיה ולא לניצול נכון של האנרגיה. זאת הסיבה שטבע האדם הוא להיות עצל ולא פעיל.

בזמן שאנו אוכלים, מתרחשים תהליכים פיזיולוגיה שכול מטרתם היא לפרק את האוכל כמה שיותר מהר ולהחדיר אותם למחזור הדם (שאחריי על השינוע), ולספק ל 150 מיליארד תאים בגוף את מה שהם צריכים.

תהליך פירוק ושינוע האוכל מקבל עדיפות עליונה על גבי תהליכים פיזיולוגים אחרים… כדוגמת פעילות ספורט עצימה

אה.. אתם מבינים מה קורה כאן? בזמן שאנו אוכלים ומתחילים לעסוק בפעילות עצימה, הגוף משקיע את כול המשאבים לפירוק ושינוע האוכל, אבל שאנו עוסקים בפעילות ספורט הגוף מפעיל ומנתב את המערכות והמשאבים לכיוון השרירים ולכן בזמן אוכל, השרירים לא מקבלים את מה שהם צריכים, והתוצאה כי שהשרירים מתעייפים מהר יותר עד אשר מגיעים לכשל מוחלט .

זאת הסיבה שאסור להיכנס לבריכה אחרי האוכל!!! הפרדוקס שמתחולל בגוף ותיעדוף הגוף לתהליך פירוק האוכל יביא למצב שהוא שאדם שנמצא במיים שורף את מאגרי האנרגיה שנמצאים בשרירים מהר עד מצב שהשרירים מתעייפים לחלוטין ואותו אדם לצערי טובע .
כאשר מדובר בענפי ספורט אחרים, התוצאה יכולה להוביל לחולשה, בחילות והקאות ופציעות רבות.

אז, אני מניח שעכשיו אתם מבינים את המסר בעניין יחסי הגומלין בין תזונה וספורט, מה שנשאר זה לדון בסוגייה של טווחי הזמן בין אוכל וספורט, מה מותר ומה אסור

את התשובה הזו צריך לחלק לשתיים.
1. בידיעה שאתם עומדים לעסוק בפעילות גופנית.
2. במצב שלא היה לכם תכנון ופתאום קבלתם “מוזה” לפעילות ספורט.

במצב שבו אתם יודעים שאתם עומדים לעסוק בפעילות גופנית עקרונית לא צריך לאכול כלל… לגוף יש את המאגרים שהוא צריך (תנסו את זה ופתאום תוך כדי הפעילות אתם תרגישו פרץ של אנרגיות שאתם תהיו בשוק). מה שכן יש להקפיד על שתייה לפני כי שתייה זה סופר חשוב!!! למי שחסר לו או חשוב לו “הביס” של לפני, אז לאכול פרי כחצי שעה לפני הפעילות הגופנית.

המצב השני הוא כאשר אנו אוכלים ארוחה ארוחה… כאן חל איסור מוחלט על פעילות ספורט עצימה בחלון זמן של שלוש שעות. מקסימום מה שמותר זה לבצע הליכה בקצב דופק ונשימה נמוך מאוד, זה אפילו עוזר למערכת האיכול.

חשוב לי לציין כי זה בידיעה שאתם בריאים ואין לכם איזו שהיא בעיה רפואית. כאן יש צורך הליווי והתייעצות עם גורם מקצועי

בריאות לכולם,

עופר לקסמן,
מנטור ומאמן לחיים בריאים
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
×